יום שני, 19 במאי 2014

וְגַם יְלָדוֹת



וְזֶה הָיָה בְּיַלְדוּתִי,

שָׁם הָיִיתִי יַלְדָּה בְּצַמּוֹת שְׁחֹרוֹת אֲרֻכּוֹת,

וְהָיָה לִי דּוֹד רָחוֹק וְלוֹ שְׁתֵּי בָּנוֹת בּוֹגְרוֹת, וְאָהַבְתִּי אוֹתָן מְאוֹד.

 

וְלִפְעָמִים,

כָּכָה בְּפִרְקֵי זְמַן גְּדוֹלִים,

הָיִינוּ מִתְאָרְחוֹת אֵצֶל בְּנוֹת הַדּוֹד הַבּוֹגְרוֹת, אַחֲיוֹתַי וַאֲנִי,

וְהֵן גָּרוּ בְּתוֹךְ שָׂדֶה רָחָב מְאוֹד (לְפָחוֹת כָּךְ זוֹכְרוֹת עֵינַי הַיַּלְדוּתִיּוֹת)

וּבְתוֹכוֹ פִּרְחֵי שָׂדֶה צְהֻבִּים וּפְעוּרִים.

 

וַאֲנַחְנוּ הָיִינוּ רָצוֹת אִתָּן,

עִם בְּנוֹת הַדּוֹד הַבּוֹגְרוֹת,

בַּשָּׂדֶה הַיָּרֹק הָרָחָב מְאוֹד,

וְהֵן, בְּנוֹת הַדּוֹד,

הָיוּ קוֹטְפוֹת עֲבוּרֵנוּ מֵהַפְּרָחִים הַצְּהֻבִּים הַפְּעוּרִים,

מְחַבְּרוֹת אוֹתָם אֶחָד בְּאֶחָד לְשַׁרְשְׁרוֹת, עוֹשׂוֹת לָנוּ עֲדָיִים,

וְאֶת הַשַּׁרְשְׁרוֹת הָיִינוּ עוֹנְדוֹת עַל צַוָּאר,

 

וּכְשֶׁהָיִינוּ פּוֹסְעוֹת לָשׁוּב,

מְדַלְּגוֹת צְעָדִים,

עַד לְפֶתַח הַדֶּלֶת הַבֵּיתִית חֲזָרָה,

הָיוּ נוֹשְׁרִים מֵהָעֲדָיִים הַפְּרָחִים

וְלִפְעָמִים הָיָה נִשְׁאָר לָנוּ רַק פֶּרַח אֶחָד -

שֶׁנָּשַׁר אֶל כַּף הַיָּד,

וְאָז לֹא יָדַעְנוּ, אוֹ לֹא הָיִינוּ מֻטְרָדוֹת, אוֹ מִצְטָרְכוֹת -

לִתְלֹשׁ כּוֹתָרוֹת צְהֻבּוֹת,

וּלְמַלְמֵל, אוֹהֵב לֹא אוֹהֵב,

עַל מְנַת לִהְיוֹת שְׂמֵחוֹת וּרְגוּעוֹת בַּלֵּב.

 

וְכִי אָז הָיִינוּ יַלְדוֹת פְּרָחִים,

כָּךְ אַבָּא הָיָה אוֹמֵר,

הָיִינוּ כֹּה קְטַנּוֹת, בָּרַגְלַיִם מְדַלְּגוֹת קַלּוֹת אַיָּלוֹת,

וְאָהֲבוּ אוֹתָנוּ הַשָּׁמַיִם,

וְאָהֲבָה אוֹתָנוּ הָאֲדָמָה,

וְדִמִּינוּ אוֹתָנוּ יְלָדוֹת שֶׁל שֶׁמֶשׁ וְרוּחַ וּסְעָרָה

שֶׁל שֶׁקֶט וְיָם וּמִפְרַשׂ סִירָה,

וְלֹא הֵבַנּוּ בִּמְדֻיָּק,

אֶת הָאֹשֶׁר הַזֶּה שֶׁהָיָה בָּנוּ נִצְבָּט,

כָּךְ בְּדִיּוּק, בְּכָל בִּקּוּר אֵצֶל בְּנוֹת הַדּוֹד הַבּוֹגְרוֹת.

וְרַק הָיִינוּ מְסַפְּרוֹת, כָּכָה נִרְגָּשׁוֹת,

עִם כּוֹס חָלָב שֶׁל בֹּקֶר בְּיוֹם הַמָּחֳרָת,

אֵיךְ בַּלַּיְלָה בַּמִּטּוֹת, הָיוּ בָּנוּ דִּמְעוֹת רֶגֶשׁ טְעִימוֹת.

 

וּבָעֵת הַהִיא אוֹ הַזּוֹ עֲדַיִן

לֹא נִצְבַּר בָּנוּ יֶדַע אוֹ דָּבָר עַל רֶגֶשׁ טָעִים לְהַסְבִּיר,

יָדַעְנוּ רַק לַחְווֹת.

 

וְאִם אֶשְׁאַל אֶת אַחֲיוֹתַי

וְאוֹ אוּלַי אֶת בְּנוֹת הַדּוֹד הַבּוֹגְרוֹת,

בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁכֻּלָּנוּ נָשִׁים, וּכְבָר לֹא כָּל כָּךְ  קְטַנּוֹת,

מַה זֶּה הָיָה?

 

נִדְמֶה, שֶׁכֻּלָּנוּ נַסְכִּים,

שֶׁרֶגַע שֶׁל אֹשֶׁר הָיָה הוּא, רֶגֶשׁ גָּבוֹהַּ - וְהַדְּמָעוֹת טְעִימוֹת

וְכִי עַל צְלִילוּת שְׁלֵוָה הֵן נָחֲתוּ אָז בַּלֵּילוֹת.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה